אם את עדיין לא מכירה אותי, נעים מאוד!
אני עדי אבירי, בת 27, נשואה לעומרי, אמא לדוריה ובעלת המותג דורצ'ו .
מאז ומתמיד נשמתי תפירה אבל הכל התחיל ממש לפני עשור, כשהייתי בת 19, בדיוק סיימתי את השירות הלאומי ויצאתי לעולם החופשי מלא בחששות ומיליון סימני שאלה.
תמיד עסקתי ביצירה אבל האהבה לילדים דווקא הובילה אותי ללימודי הוראה. ידעתי שאני רוצה להיות מורה, אבל לא סתם מורה, אלא מהמורות האלה שנותנות את הנשמה, שהילדים יזכרו גם בעוד 30 שנה!
ותוך כדי לימוד ההוראה בין המבחנים לעבודות הצלחתי למצוא קצת זמן לנפש, זמן יצירה. התחלתי לתפור סיכות ראש לילדות עם חוט ומחט ממש כמו פעם ואהבתי את זה! פשוט אהבתי לשבת שעות ולהכין יש מאין.
אמא שלי כל כך התלהבה מהתוצרים שלי והתחלנו לחפש יחד מכונת תפירה.
אממה, ביום בהיר אחד, ממש לפני פסח, דודה שלי הגיעה אלינו הביתה עם מכונת תפירה ביד.
מיותר לציין שהלסת שלי נשמטה מהמקום.
היא ואמא שלי מתחילות לדבר בצרפתית ואני מסתכל מאחת לשנייה בתקווה שאצליח להבין את השיח לפחות בחלקו.. ואז דודה שלי פשוט הודיעה חגיגית: "היא תהנה ממנה יותר ממני, היא גם ככה יושבת ומעלה אבק בארון"
ואני? אמאלה, לא ידעתי איך לעכל את זה. לא ציפיתי לזה בכלל!!!
היא ישבה איתי במשך שעה שלמה שהרגישה לי כמו דקה, כשאני מקשיבה לכל מילה שלה בהן היא מסבירה לי איך מפעילים אותה ואיך מעבירים תפר.
התחלתי מ-0 עם ידע בסיסי בהשחלה והעברת תפר ישר על הבד.
לא ידעתי איך אני הופכת את החלומות שלי למוצרים פיזיים
זה היה נראה לי לא אפשרי!!!
אבל בסוף.. אחרי שעות ארוכות של ניסויים, גזירה, תפירה, פרימה, שוב תפירה.
אחרי שעות על גבי שעות של צפיות בהדרכות בכל שפה אפשרית הצלחתי!
תפרתי את הנחשוש הראשון שלי! ומאז לא הפסקתי לשפר את הטכניקות והעבודה
כדי שהמוצר שלי יהיה הכי טוב שאפשר!
היום אחרי 10 שנים, אני מכירה את תחום הטקסטיל לתינוקות לעומקו ולרוחבו
ותופרת מגוון רחב של מוצרים:
